כנס "המהלך האסטרטגי ה-31" – איך מצמיחים יוניקורן?

השבוע ארבע חברות ישראליות חדשות החלו להיסחר בנאסד"ק, ורמות השווי שמקבלות החברות המונפקות נראה כי רק הולך ומתעצם. בכנס הנוכחי בחרנו להתעמק בחברות יוניקורן, ונראה כי לא היה זמן מתאים יותר לקיים כנס שישפוך אור על איך בכלל מתחילים סטארט-אפ, מהם הקשיים הצפויים בדרך ואיך מחליטים באיזה סטארט-אפ כדאי לנו לעבוד על מנת להגיע לפודיום הפוטוגני.

חוקרי חברות יוניקורן טוענים שהערכה, מחקר וגורמי מפתח להצלחה של חברות אלה שונים מהגורמים המשפיעים בדרך כלל על מיזמים, כיוון שמדובר בתופעה ייחודית. מחקרים אחרונים מצביעים על גורמים דומיננטיים, כגון מוניטין המשקיע, השתייכות לקלסטר טכנולוגי או אוניברסיטאי וגיל החברה בעת ההנפקה כשסממנים בולטים לאפיון היוניקורנים.

עפ"י כתבה שפורסמה ב Calcalist CTECH המתבססת על מחקר מאת Catalyst Investments, ההון המושקע בהיי-טק הישראלי גדל מדי שנה והסתכם בכ-10 מיליארד דולר בשנת 2020, כאשר במאי 2021 נרשמו 65 יוניקורנים בישראל, בעוד ב-2013 היה רק יוניקורן אחד. עוד נכתב כי הזמן הממוצע שלוקח לחברת היי-טק להפוך ליוניקורן פחת בעשור האחרון- 6 חברות חד-קרן ישראליות אשר הוקמו לאחר 2008 הונפקו כ-6 שנים בלבד לאחר הקמתן, בעוד ליוניקורנים שהוקמו בין 1999-2008, לקחו כ-15 שנים בממוצע בכדי להגיע להנפקה.
​

בהתאם למחקר, חברת הפינטק Payoneer אשר הוקמה ב2005 ופיתחה פלטפורמת תשלומים ומסחר, הונפקה בסוף חודש יוני בנאסד"ק, מעט יותר מ-15 שנה לאחר הקמתה, בשווי 3.3 מיליארד דולר. יובל טל, מייסד Payoneer, היה הדובר הראשון שלנו בכנס, והציג בתחילת דבריו שני תרחישים שיכולים לקרות בעת שבוחרים סטארט-אפ לעבוד בו – או שבוחרים נכון ומגיעים לנאסד"ק, או שמגיעים למבוי סתום. לכן, חשוב לבחור נכון את הסטארט-אפ לעבוד בו, ולשם כך ניתן להתייעץ עם משקיעים, כאלו שמבינים בתחום ויכולים לייעץ האם לחברה יש סיכוי להצליח. לדבריו, עבודה בסטארט-אפ היא הקרבה גדולה, והאיזון בין חיים אישיים לעבודה מאוד מטשטש כאשר משקיעים במשהו שצריך לצבור תאוצה. לכן, חשוב מאוד לבחור נכון וללמוד להכיר את מי שעובד איתך, בעיקר את הבוס הישיר- אשר משפיע מאוד על התחושה הכללית והיכולת להצליח.

על מנת שלא נרגיש שהדרך לא רצופה קשיים ומכשולים עבור היוניקורנים, עינת גז, מנכ"לית היוניקורן Papaya Global, שיתפה בכנות יוצאת דופן בנקודות זמן והחלטות משמעותיות בקריירה ובחייה האישיים, שהובילו אותה ללמוד שיעורי חיים חשובים בדרך להצלחה. עינת סיפרה על טעויות שעשתה, כמו מכירת 30% ממניות חברה שהקימה בשם רילוקיישן סורס למשקיע הלא נכון, ושבמו ידיה הרגישה שיכלה למוטט את החברה שבנתה, סיטואציה שחישלה אותה לאין שיעור. עוד סיפרה על משפחתה ועל התקופה בה הייתה בהריון והייתה צריכה לספר למשקיעים על כך, וחיכתה עד כמה ימים לפני הלידה בכדי לא לזעזע את המערכת ולשמר את אמונם בה ובפועלה.
 

יאיר סרוסי ודרור דוידוף

בפן האסטרטגי עסק דרור דוידוף,  מנכ"ל ומייסד משותף ב- Aqua Security, ושיתף כי "אחד הדברים הכי חשובים שלא מקבלים תשומת לב זה להסתכל על שוק המטרה", וכי צריך לשים לב האם קיים שוק בסטארט-אפ שאתה עומד להקים, וכמה הוא גדול ומעניין, בתקווה שיהיה חד-קרן בעתיד. לדבריו, צריכה להיות תחרות, ובמידה ואין - זהו סממן חשוב להמשך הדרך.
 

בכנס כמובן השתתפו נציגי הפקולטה, בראשם פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה, ראש מכון הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה ומנהל מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב, והתייחס בדברי הפתיחה לעלייה החדה במספר היוניקורנים הישראליים בתקופה האחרונה, וציין כי "שילוב היכולות שמקנה הפקולטה יחד עם רוח היזמות והחדשנות של רבים מהסטודנטים והבוגרים שלנו מיצב אותנו גבוה במדד- PitchBook המתייחס להצמחת יזמי ומנהלי היי-טק. המדד האחרון שהתפרסם בשנת 2020 דירג את תכנית ה-MBA של הפקולטה לניהול במקום ה-13 בעולם, כאוניברסיטה הישראלית היחידה בין 25 האוניברסיטאות המובילות. את התוצאה הזו יצרו 306 יזמים בוגרי MBA של הפקולטה. יתרה מזאת, הפקולטה לניהול מדורגת 9 בעולם בהצמחת חברות יוניקורן, וזה עוד לפני הגאות בשנה האחרונה. כמו כן, אוניברסיטת תל אביב מדורגת במקום ה-8 בעולם, והראשון מחוץ לארה"ב, בדירוג של 50 האוניברסיטאות המובילות בעולם בהצמחת יזמים".

עוד הוסיפה ד"ר רוית כהן מיתר, מנהלת  מכון הורביץ לניהול אסטרטגי  בפקולטה לניהול ע"ש קולר כי קשה להעריך במדויק את מספר חדי הקרן בעולם, אך ההערכה היא כי יש מעל כ-600 חברות יוניקורן בעולם אשר מרוכזות במספר קטן של מדינות, כאשר ישראל חמישית בעולם וארצות הברית היא הראשונה.

את הכנס סגר יאיר סרוסי, יו"ר מכון הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר, ושיתף כי "חדי הקרן בישראל מבטאים את השינוי התפיסתי שחל בשוק, במקום אקזיט מהיר, בנית חברות בשלות יותר והנפקתן בשוק הבינלאומי  באופן ישיר או באמצעות מיזוג עם ספאק. לחברות ותיקות קשה יותר להנפיק בשוק הנוכחי והדבר מדגיש את ההישג של"צים", שאני יו"ר שלה, לבוא בגישה חדשנית, לרתום ולפתח טכנולוגיות ייחודיות ולהיות אחת ההנפקות המוצלחות ביותר בארה"ב בשנה האחרונה (מספר 2 על פי בארונס). פעם היה נהוג לומר Cash is king , כיום אומרים Tech is king ".

פרופ' משה צבירן